האתגר הטכנולוגי
כיצד ניתן לאתר דליפות ממאגרי מים הבנויים מעפר ולהתריע עליהן בזמן אמת, תוך ציון המיקום המדויק של הדליפה, הספיקה ומסלול הזרימה?
רקע
בישראל קיימים כ-450 מאגרים, כאשר רובם משמשים לאיגום מי קולחים לצורך השקיה חקלאית, בשנים הקרובות צפויים להיבנות כ-50 מאגרים נוספים.
דליפות מים דרך הסוללות במאגרים אלו מהווים סכנה ליציבות הסוללות כתוצאה ממיחתור (PIPING) שעלול להיגרם מהזרימה וחשש לקריסתן כתוצאה מכך.
מערכת בקרת הנזילות המבוצעת כיום במאגרים מבוססת על מערכות ניקוז ואיסוף מים המבוצעות בתחתית הסוללות ובנויות מחומרים גרנולרים (חצץ) ויריעות גאוטכניות, מערכות אילו מנקזות את המים שדלפו ומוציאות אותם אל מחוץ למאגר אל מערכות ניטור לזיהוי הנזילות.
מערכות אלו יקרות ואינן מספקות פתרון מלא, מכיוון שדליפות מזוהות רק מספר ימים לאחר שהחלו ולא ניתן לאתר במדויק את מיקום הדליפה על הסוללה. יתרה מכך, ייתכנו התראות שווא עקב מקורות מים חיצוניים או מי תהום גבוהים.
הטיפול בנזילות יוצר דילמה תפעולית משמעותית: במקרה של זיהוי דליפה במהלך עונת ההשקיה, על המפעילים להחליט האם לרוקן את המאגר באופן מידי לצורך תיקון – פעולה הכרוכה בעלויות כבדות ופגיעה חמורה בגידולים הניזונים מהמאגר, או להמתין עד לסיום עונת ההשקיה. ההמתנה כרוכה בסיכון שהסוללה עלולה לקרוס, דבר אשר יגרום לנזקי תשתיות חמורים וסיכון חיי אדם.
דרישות הפתרון
פתרון העונה על מספר רב יותר של דרישות יקבל עדיפות
התראה בסלולר למפעיל המאגר בזמן אמת בעת גילוי דליפות מסוללות המאגר
01
ציון מיקום מדויק (עד דיוק של מטרים) של הדליפה לרבות העומק מקודקוד הסוללה, נדרש במסגרת הפתרון להדגיש את רמת הדיוק
02
הערכת הספיקה הדולפת – במסגרת הפתרון נדרש להגדיר את הספיקה המינימלית לזיהוי
03
זיהוי מקור הדליפה – האם מהמאגר או ממקור מים חיצוני
04
05
איתור מסלול הזרימה של הדליפה דרך הסוללה (קווי זרם)
06
איתור בכל עונות השנה וללא תלות במזג אויר
07
איתור בכל סוגי הקרקעות
08
היתכנות טכנולוגית TRL 4 ומעלה
09
יתרון לזיהוי קרעים ביריעה
הפתרון הזוכה ימשיך לפיילוט ממומן על ידי קק"ל ורשות המים
בכפוף לשיפוט הנדסי ואישור תקציבי
על קק״ל
לאורך כל שנות קיומה, הקרן הקיימת לישראל משמרת את האיזון העדין בין פיתוח וסביבה, חקלאות ואקולוגיה, בניה ושמירה על השטחים הפתוחים ובראשם היער. מאז הקמתה בשנת 1901 נטעה קק"ל למעלה מ-240 מיליון עצים ושינתה את דמותה של ישראל, במפעל ייעור שאין לו אח ורע בארץ ובעולם.
קק"ל הינו הגוף המופקד על פעילות הייעור בישראל, בעל הסמכות המקצועית והמדעית העליונה בכל הקשור לניהול יער, חורש ושטחים פתוחים בישראל. נוסף על כך, קק"ל מתכננת, בונה ומטפחת את הסביבה,
תוך שימור הריאות הירוקות, המורשת וערכי הטבע.
פעילות הארגון אינה מסתכמת ביישוב והכשרת הקרקע בלבד ועשייתה רבת הפעלים למען המדינה ממשיכה לבוא לידי ביטוי בתחומים רבים, כגון: משק המים, חינוך בלתי פורמאלי, פיתוח ידע ומחקר ובחיזוק הקשר של בני הנוער בארץ ובתפוצות לאדמת המולדת.
כהמשך ישיר לכלל הפעילות הנ"ל, קק"ל חרטה על דגלה את המאבק במשבר האקלים לשנים הקרובות, מטמיעה את הנושא בכל חטיבות קק"ל (חינוך, מקרקעין, מפעלי קרקע, דוברות והסברה ועוד) ומשקיעה כמות אדירה של זמן ומשאבים לקידום הנושא. בנוסף, קק"ל העמיקה את המחקר והפיתוח שלה לתחומי האקלים והחלה לקדם פרויקטים ופיילוטים להטמעת חדשנות אקלים. בשנים הקרובות תוביל קק"ל פרויקטים בקנה מידה גדול אשר יקדמו את תחום ההיערכות לאירועי אקלים קיצוני (אדפטציה) ומיתון המשבר (מיטיגציה).