האתגר הטכנולוגי
כיצד ניתן לאתר דליפות ממאגרי מים הבנויים מעפר ולהתריע עליהן בזמן אמת, תוך ציון המיקום המדויק של הדליפה, הספיקה ומסלול הזרימה?
רקע
בישראל קיימים כ-450 מאגרי עפר, כאשר רובם משמשים לאיגום מי קולחים לצורך השקיה חקלאית, בשנים הקרובות צפויים להיבנות כ-50 מאגרים נוספים.
דליפות מים דרך הסוללות במאגרים אלו מהווים סכנה ליציבות הסוללות כתוצאה ממיחתור (PIPING) שעלול להיגרם מהזרימה וחשש לקריסתן כתוצאה מכך.
מערכת בקרת הנזילות המבוצעת כיום במאגרים מבוססת על מערכות ניקוז ואיסוף מים המבוצעות בתחתית הסוללות ובנויות מחומרים גרנולרים (חצץ) ויריעות גאוטכניות, מערכות אילו מנקזות את המים שדלפו ומוציאות אותם אל מחוץ למאגר אל מערכות ניטור לזיהוי הנזילות.
מערכות אלו יקרות ואינן מספקות פתרון מלא, מכיוון שדליפות מזוהות רק מספר ימים לאחר שהחלו ולא ניתן לאתר במדויק את מיקום הדליפה על הסוללה. יתרה מכך, ייתכנו התראות שווא עקב מקורות מים חיצוניים או מי תהום גבוהים.
הטיפול בנזילות יוצר דילמה תפעולית משמעותית: במקרה של זיהוי דליפה במהלך עונת ההשקיה, על המפעילים להחליט האם לרוקן את המאגר באופן מידי לצורך תיקון – פעולה הכרוכה בעלויות כבדות ופגיעה חמורה בגידולים הניזונים מהמאגר, או להמתין עד לסיום עונת ההשקיה. ההמתנה כרוכה בסיכון שהסוללה עלולה לקרוס, דבר אשר יגרום לנזקי תשתיות חמורים וסיכון חיי אדם.
דרישות הפתרון
פתרון העונה על מספר רב יותר של דרישות יקבל עדיפות
התראה בסלולר למפעיל המאגר בזמן אמת בעת גילוי דליפות מסוללות המאגר
01
ציון מיקום מדויק (עד דיוק של מטרים) של הדליפה לרבות העומק מקודקוד הסוללה, נדרש במסגרת הפתרון להדגיש את רמת הדיוק של הפתרון המוצע
02
הערכת הספיקה הדולפת – במסגרת הפתרון נדרש להגדיר את הספיקה המינימלית לזיהוי על ידי הפתרון המוצע
03
זיהוי מקור הדליפה – האם מהמאגר או ממקור מים חיצוני
04
05
איתור מסלול הזרימה של הדליפה דרך הסוללה (קווי זרם)
06
איתור בכל עונות השנה וללא תלות במזג אויר
07
איתור בכל סוגי הקרקעות
08
היתכנות טכנולוגית TRL 4 ומעלה
09
יתרון לזיהוי קרעים ביריעה
הפתרון הזוכה ימשיך לפיילוט ממומן על ידי קק"ל ורשות המים
בכפוף לשיפוט הנדסי ואישור תקציבי
על קק״ל
לאורך כל שנות קיומה, הקרן הקיימת לישראל משמרת את האיזון העדין בין פיתוח וסביבה, חקלאות ואקולוגיה, בניה ושמירה על השטחים הפתוחים ובראשם היער. מאז הקמתה בשנת 1901 נטעה קק"ל למעלה מ-240 מיליון עצים ושינתה את דמותה של ישראל, במפעל ייעור שאין לו אח ורע בארץ ובעולם.
קק"ל הינו הגוף המופקד על פעילות הייעור בישראל, בעל הסמכות המקצועית והמדעית העליונה בכל הקשור לניהול יער, חורש ושטחים פתוחים בישראל. נוסף על כך, קק"ל מתכננת, בונה ומטפחת את הסביבה, תוך שימור הריאות הירוקות, המורשת וערכי הטבע.
פעילות הארגון אינה מסתכמת ביישוב והכשרת הקרקע בלבד ועשייתה רבת הפעלים למען המדינה ממשיכה לבוא לידי ביטוי בתחומים רבים, כגון: משק המים, חינוך בלתי פורמאלי, פיתוח ידע ומחקר ובחיזוק הקשר של בני הנוער בארץ ובתפוצות לאדמת המולדת.
כהמשך ישיר לכלל הפעילות הנ"ל, קק"ל חרטה על דגלה את המאבק במשבר האקלים, במסגרתו היא מעמיקה את המחקר והפיתוח שלה לתחומי האקלים, מטמיעה את הנושא בכל חטיבות קק"ל (חינוך, מקרקעין, מפעלי קרקע, דוברות והסברה ועוד) ומשקיעה כמות אדירה של זמן ומשאבים לקידום הנושא.
בשנת 2024 הוקם בקק"ל אגף אקלים וקיימות שתפקידו להוביל את הפיכתה של קק"ל מקרן קיימת לקרן מקיימת, אף מחוץ לתחומי היער. אגף אקלים וקיימות יחזק את היערכות השלטון המקומי בישראל לשינוי האקלים וייצר סינרגיה בין פיתוח העיר לפיתוח המרחב הכפרי, תוך שמירה והגנה על היער והשטחים הפתוחים.
בשנים הקרובות יוביל האגף פרויקטים בקנה מידה גדול אשר יקדמו את תחום ההיערכות לאירועי אקלים קיצוני (אדפטציה) ומיתון המשבר (מיטיגציה).
כל זאת, במטרה לשפר את איכות החיים ואיכות הסביבה של תושבי ישראל כחלק מחזון הציונות הסביבתית החדשה של קק"ל.
תחום החדשנות הינו אבן בניין מרכזית במסגרת פעילות האקלים. פרויקטים ופיילוטים לקידום והטמעת חדשנות אקלים, פנים וחוץ ארגונית, מקודמים ויקודמו בשנים הקרובות במסגרת פעילות האגף. תוכנית האתגרים של קק"ל, בשיתוף עם מרכז החדשנות קק"ל-צמח-כנרת (KIC) מסייעת בקידום והטמעה של פתרונות חדשניים לאתגרים אמיתיים מהשטח הקק"לי.