האתגר הטכנולוגי
כיצד נשפר את טכנולוגיית הניטור והזיהוי המוקדם של שריפות בשטחים הפתוחים והיערות?
פירוט דרישות הפתרון
נושא גילוי עשן ואש ביערות קק"ל ובשטחים הפתוחים הינו אבן היסוד ביכולת השליטה בשריפה ושמירה על שטחי היער מפני שריפה. ככל שהגילוי יהיה מהיר יותר ומדויק, התארגנות הכוחות לביצוע פעולות אופרטיביות תהיה מהירה יותר (ההגעה לשטח עם האמצעים המתאימים והאפקטיביים), כתוצאה מכך יכולת הכיבוי בפועל תהיה גבוהה יותר.
לאור ניסיון העבר וצרכים שעלו מן השטח במהלך טיפול בשריפות, הפתרון הנדרש צריך להיות בעל יכולת לשדר התראה מבוססת מיקום בזמן אמת – כלומר, במידה והמערכת איתרה עשן ו/או אש ההתראה תגיע באופן מידי לאנשי קק"ל הנבחרים עם ציון הנ.צ המדויק. באמצעות המערכות הנמצאות בשימוש כיום קק"ל תעביר את מיקום השריפה לגורמים רלוונטיים נוספים (סיירים יערנים, משל"ט כב"ה, מועצות אזוריות רלוונטיות ועוד) אשר יחברו יחד לכיבוי השריפה.
קק"ל מנהלת כ-2 מיליון דונם של יערות ושטחים פתוחים. המערכת חייבת לכסות לפחות 80% משטחי קק"ל בו זמנית בפריסה רגילה והעמקת הפריסה לסגירת שאר השטח (ה-20% הנותרים).
המערכת נדרשת להיות עצמאית מבחינה אנרגטית ומבחינת הפעלה וכוללת יכולת שליחת התראה בזמן אמת. כמו כן, בעלת אמינות גבוהה עם יכולת גילוי מוקדם ומהיר בכל תנאי מזג אויר ובכל תנאי הראות והתאורה (יום ולילה).
קריטריונים לפתרון מוצלח
פתרון העונה על מספר רב יותר של קריטריונים יקבל עדיפות
זיהוי בשעות היום ויתרון לזיהוי בשעות החשיכה
01
זיהוי בשטחים מתים
02
עצמאות תקשורתית ואנרגטית
03
יכולת זיהוי אוטומטית- ללא צורך בכוח אדם לתהליך
04
05
זיהוי מוקדם של עשן עם ציון נ.צ (העשן בגודל 2 מ"ר)
06
יכולת לזיהוי במרחק העולה על 5 ק"מ
07