האתגר הטכנולוגי
כיצד נשפר את טכנולוגיית הניטור והזיהוי המוקדם של שריפות בשטחים הפתוחים והיערות?
דרישות האתגר
נושא גילוי עשן ואש ביערות קק"ל ובשטחים הפתוחים הינו אבן היסוד ביכולת השליטה בשריפה ושמירה על שטחי היער מפני שריפה. ככל שהגילוי יהיה מהיר יותר ומדויק, התארגנות הכוחות לביצוע פעולות אופרטיביות תהיה מהירה יותר (ההגעה לשטח עם האמצעים המתאימים והאפקטיביים), כתוצאה מכך יכולת הכיבוי בפועל תהיה גבוהה יותר. במידה והמערכת איתרה עשן ו/או אש ההתראה תגיע באופן מידי לאנשי קק"ל הנבחרים עם ציון הנ.צ המדויק. באמצעות המערכות השמישות כיום קק"ל תעביר את מיקום השריפה לגורמים רלוונטיים נוספים (סיירים יערנים, משל"ט כב"ה, מועצות אזוריות רלוונטיות ועוד) אשר יחברו יחד לכיבוי השריפה.
כמו גם בשגרה, ובעיקר בימים אלו בהם השריפות מהוות איום ממשי ומוחשי כתוצאה מהמלחמה, מינואר 2024 עד לעת כתיבת מסמך זה יולי 2024 מעל 24,000 דונם של שטחי קק"ל נשרפו.
קק"ל מנהלת כ-2 מיליון דונם של יערות ושטחים פתוחים. המערכת חייבת לכסות לפחות 80% משטחי קק"ל בו זמנית בפריסה רגילה והעמקת הפריסה לסגירת שאר השטח (ה-20% הנותרים).
המערכת נדרשת להיות עצמאית מבחינה אנרגטית ומבחינת הפעלה וכוללת יכולת שליחת התראה בזמן אמת. כמו כן, נדרשת להיות בעלת אמינות גבוהה עם יכולת גילוי מוקדם ומהיר בכל תנאי מזג אויר ובכל תנאי הראות והתאורה (יום ולילה).
מה קיים כיום
במהלך השנים עד היום נעשה שימוש בצופי אש.
צופי אש הינם עובדי קק"ל הנמצאים על מגדלי התצפית כ 8-10 שעות ביום וסורקים את השטח הנצפה מהמגדל בעזרת משקפות. צופי האש מוגבלים בשעות עבודה, בנוסף לכך, תצפית אנושית לאורך שעות עבודה רבות יעילה פחות. בשעות החשכה ו/או מול השמש התצפית לגילוי אש ועשן כמעט בלתי אפשרית , בלילה כמעט ולא ניתן לזהות עשן ולכן צופי קק"ל לא נמצאים במגדלי התצפית. בנוסף לצופי האש, קק"ל כיום נעזרת לטובת זיהוי שריפות ברחפנים ובתרנים ניידים, אך פתרון זה אינו מכסה 80% משטחי קק"ל בו זמנית כפי שנדרש במסגרת הצ'אלנג'.
קריטריונים לפתרון מוצלח
פתרון העונה על מספר רב יותר של קריטריונים יקבל עדיפות
זיהוי בשעות היום ויתרון לזיהוי בשעות החשיכה
01
זיהוי בשטחים מתים
02
עצמאות תקשורתית ואנרגטית
03
יכולת זיהוי אוטומטית- ללא צורך בכוח אדם לתהליך
04
05
זיהוי מוקדם של עשן עם ציון נ.צ (העשן בגודל 2 מ"ר)
06
יכולת לזיהוי במרחק העולה על 5 ק"מ
07
רמת בשלות: אב טיפוס עם POC בשטח/ TRL 4
08
על הפתרון להכיל חיבור לסלולרי או למערכות קק"ל
על קק״ל
לאורך כל שנות קיומה, הקרן הקיימת לישראל משמרת את האיזון העדין בין פיתוח וסביבה, חקלאות ואקולוגיה, בניה ושמירה על השטחים הפתוחים ובראשם היער. מאז הקמתה בשנת 1901 נטעה קק"ל למעלה מ-240 מיליון עצים ושינתה את דמותה של ישראל, במפעל ייעור שאין לו אח ורע בארץ ובעולם.
קק"ל הינו הגוף המופקד על פעילות הייעור בישראל, בעל הסמכות המקצועית והמדעית העליונה בכל הקשור לניהול יער, חורש ושטחים פתוחים בישראל. נוסף על כך, קק"ל מתכננת, בונה ומטפחת את הסביבה,
תוך שימור הריאות הירוקות, המורשת וערכי הטבע.
פעילות הארגון אינה מסתכמת ביישוב והכשרת הקרקע בלבד ועשייתה רבת הפעלים למען המדינה ממשיכה לבוא לידי ביטוי בתחומים רבים, כגון: משק המים, חינוך בלתי פורמאלי, פיתוח ידע ומחקר ובחיזוק הקשר של בני הנוער בארץ ובתפוצות לאדמת המולדת.
כהמשך ישיר לכלל הפעילות הנ"ל, קק"ל חרטה על דגלה את המאבק במשבר האקלים לשנים הקרובות, מטמיעה את הנושא בכל חטיבות קק"ל (חינוך, מקרקעין, מפעלי קרקע, דוברות והסברה ועוד) ומשקיעה כמות אדירה של זמן ומשאבים לקידום הנושא. בנוסף, קק"ל העמיקה את המחקר והפיתוח שלה לתחומי האקלים והחלה לקדם פרויקטים ופיילוטים להטמעת חדשנות אקלים. בשנים הקרובות תוביל קק"ל פרויקטים בקנה מידה גדול אשר יקדמו את תחום ההיערכות לאירועי אקלים קיצוני (אדפטציה) ומיתון המשבר (מיטיגציה).