הבחנה במגמות (עליה/דעיכה וקצבם) של פרמטרים באיכות המים (ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים) במרחב המאגר ובזמן אמת, באמצעי חישה מרחוק ללא מגע עם המים.

על המדידות לנטר פרמטרים שונים של איכות המים לפי תקנות קולחין וכן גורמי סתימה אפשריים למסננים וציוד השקיה (פרמטרים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים, או חלקם).

כמו כן, נדרש ניטור מדויק מרחוק של כמות המים במאגר - מפלס, נפח וכד'.

תדירות מינימלית נחוצה לניטור - פעם בשבוע (עדיפות לתדירות יומית או יותר).

מי הגלם - קולחים שלישוניים במאגרים המספקים מים להשקיה חקלאית ו\או מים עיליים הנכנסים למפעלי הטיפול בטרם יסופקו כמי שתיה.    

 

ניטור מרחוק של משתנים כימיים, פיזיקאליים וביולוגיים במי הגלם לשתייה, במים המושבים להשקיה חקלאית ובשטח סוללות המאגרים, שתוצאותיו מתקבלות בסמוך לזמן אמת יאפשר להצביע ואף להתריע על שינויים ובמרחב במספר קטגוריות:

• מים במאגרים פתוחים, בעיקר קולחים להשקיה חקלאית, הינם עשירים בנוטריינטים (חנקן, זרחן, חומר אורגני) המעודדים פריחות אצות ובהמשך עליה בביומאסה של זואופלנקטון. התפתחות מהירה ובלתי נשלטת כזו מהווה מטרד באספקת המים ומובילה לשטיפות מסננים מרובות ולסתימות אביזרי השקיה אצל צרכן המים.  

• במי הגלם לשתייה ניטור איכות המים תאפשר הבחנה בכניסה או בדעיכה של עכירות וחומר מרחף, חדירת זיהום שפכים או זיהומים ממקורות תעשייתיים במים. כימות ואפיון התפתחות פריחת אצות לסוגיהן השונים (למשל: אצות כחוליות בעלות פוטנציאל לייצור רעלנים או אצות צורניות בעלות פוטנציאל לסתימות מסננים וכו).  

• מעקב אחר היציבות המבנית של סוללות המאגרים להבחנה והתראה מוקדמת במקרה של סכנת פריצת הסוללה. זאת דרך מעקב אחר גלישת הסוללות או הבחנה בהתפתחות צמחיה חריגה.

• חישוב כמויות המים במאגרי תפיסת השיטפונות ומאגרי ההחדרה דרך חישובי מפלס ושטח כיסוי המים בהתאמה למפת גבהים DSM ונפחים ידועים.